חקירת מומחה מטעם הצד שכנגד

מועד הגשת חוות דעת תלוי גם בנושא שלה. תקנת משנה היא חלק מסוים בתוך תקנה. בעניין רפואי, תקנה 87(א) קובעת שיש לצרף חוות דעת לכתב הטענות. לפי תקנת משנה (ד), בית המשפט יכול לפטור מכך או לדחות את המועד אם יש הצדקה. התובע או הנתבע צריכים לבקש זאת לכל המאוחר עם כתב התביעה או כתב ההגנה שלהם. עצם הגשת הבקשה אינה אישור לפטור.

בעניין שאינו רפואי, תקנה 87(ה) קובעת הגשת חוות דעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני שמיעת הראיות, אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר. אם הצד האחר מגיש חוות דעת באותו עניין, תקנת משנה (ו) קובעת מועד של שלושים ימים לפני שמיעת הראיות, או מועד אחר שנקבע. לחוות דעת רפואית נגדית של תובע בתגובה לחוות דעת שצורפה לכתב ההגנה יש הסדר אחר: שישים ימים, לפי תקנת משנה (ג), אלא אם הורה בית המשפט אחרת.

תקנה 87(ח) מטילה על מגיש חוות הדעת לדאוג להתייצבות המומחה לחקירה, אלא אם הצד שכנגד הודיע שהוא מוותר עליה. תיאום עם המומחה הוא משימה עצמאית: יש לוודא זמינות, להעביר את מועד הדיון ולבדוק שהחומר המקצועי שעליו נשען ערוך לשימוש. הוראות מיוחדות, לרבות במסלולים שאינם ההליך האזרחי הכללי, עשויות לשנות את ההסדר; אין להעתיק את המועדים אוטומטית לכל תביעה.

לעיתים כדאי לקבל את עקרונות השיטה ולהתמקד ביישום. הסכמה שמכשיר מסוים מתאים לבדיקה מאפשרת לשאול אם כויל, היכן הוצב ואילו נתונים נרשמו. תקיפה גורפת של כל המקצוע עלולה לפגוע בקו מבוסס יותר.

החוקר צריך להכיר את המונחים שבהם הוא משתמש. אם אינו מבין נוסחה, עליו לברר אותה בהכנה ולא להציג באולם טענה טכנית שאינו יכול לעקוב אחר תשובתה. שאלות פשוטות ומדויקות עדיפות על הצגת מומחיות מדומה.

אם המומחה מאשר שלא בדק חלופה אפשרית, יש לברר אם החלופה עשויה לשנות את התוצאה ובאילו תנאים. עצם אי־בדיקתה אינו מוכיח שהיא נכונה.

בסיכומים מסבירים איפה הדרך מן הנתונים למסקנה נחלשה, ומה השתנה בעקבות זאת. אולי צריך להציג טווח ולא סכום אחד, ואולי חסר נתון חשוב. טעות בפרט צדדי אינה סיבה לומר שכל חוות הדעת חסרת ערך.

חוות דעת נבחנת בשלושה מעברים: חומר הגלם, הפעולות שנעשו עליו והמסקנה. לכל מעבר רושמים שאלה נפרדת. האם הנתונים שלמים? האם השיטה מתאימה? האם התוצאה אכן נובעת מן הבדיקה? ערבוב בין המישורים עלול לגרום לכך שתיקון קטן בחישוב יוצג בטעות כקריסת חוות הדעת כולה.

בתרחיש בדוי, מומחה מעריך אובדן רווח על בסיס ירידה במחזור. ניתן לברר אם ניכה הוצאות שנחסכו, אם בדק גורמים אחרים ואם הנתונים כוללים תקופה מייצגת. אין צורך לתקוף את תוארו כדי לברר את החסר. אם הוא מתקן את החישוב, בודקים בכמה השתנתה התוצאה ואילו הנחות נותרו.

לפני החקירה מתייעצים, כשנדרש, עם מומחה מטעם הצד כדי להבין את המונחים ואת הבדיקות. אין לקרוא מאמר מקצועי אחד ולהניח שכל סטייה ממנו היא טעות. ייתכנו שיטות חלופיות מוכרות או תנאים שבהם המקור אינו מתאים. שאלת החקירה צריכה לשקף את המחלוקת המקצועית האמיתית.

כרטיס החקירה יכול להתחיל במשפט מותנה: אם נתון האכלוס אינו מוכח, איזה חלק מאומדן אובדן הרווחים נותר? השאלה אינה קובעת שהאכלוס לא התקיים; היא מפרידה בין ההכרעה העובדתית לבין ההשלכה המקצועית. לאחר מכן צריך להוכיח את העובדה במקורות המתאימים.

כאשר המומחה מתקן סכום במהלך החקירה, חוזרים לרכיבים שהשתנו ולאלה שנותרו. סעד הוא התוצאה שמבקשים מבית המשפט, למשל תשלום או צו. תיקון אינו ניצחון מוחלט ואינו בהכרח פגיעה בעצמאותו. מבקשים תוצאה מובנת שניתן להשוות לתחשיב האחר ולסעד הנתבע.