בדיקת הכשרה, ניסיון וגבולות מומחיות

בודקים את תחום ההכשרה ואת הקשר שלו לשאלה שבמחלוקת. מומחה בתחום רחב אינו בהכרח בעל ניסיון בשיטה המסוימת שבה השתמש. מנגד, היעדר תואר צר אינו מוכיח בהכרח חוסר יכולת. ההערכה צריכה להיות עניינית ובהתאם לדרישות הדין הרלוונטיות.

שאלות על ניסיון צריכות לתחום תקופה, סוג עבודה והיקף מעורבות. האם ביצע בעצמו בדיקות מהסוג הזה, פיקח עליהן או רק קרא דוחות? מה עשה בתיקים דומים? אין לערבב ניסיון במתן עדות עם ניסיון בביצוע הפעולה המקצועית.

מומחה הנדסי עשוי לקבוע מהו ליקוי ומה דרך תיקונו, אך שאלת פרשנות ההסכם והאחריות המשפטית מסורה להכרעה המשפטית. יש לזהות מתי חוות הדעת עוברת מתיאור מקצועי למסקנה שאינה בתחום המומחיות.

החקירה יכולה לברר אם המומחה קיבל הנחיה להניח עובדה משפטית מסוימת. לאחר מכן בוחנים כיצד שינוי ההנחה ישפיע על המסקנה המקצועית. אין צורך לבקש ממנו לפסוק מי זכאי בתביעה.

בודקים קשר מקצועי רלוונטי, היקף עבודה חוזרת ומקורות מידע, בלי להניח ששכר כשלעצמו שולל עצמאות. לכל צד הזכות להציג מומחה מטעמו במסגרת הדין.

טענה לניגוד עניינים או לתלות דורשת תשתית והבחנה בין סוגי קשר. ניסוח רחב כגון אתה תמיד עובד עבור תובעים עשוי להיות חסר תועלת אם אינו נוגע לשיטה או להטיה מסוימת.

בדוגמה בדויה, מהנדס ותיק בחן כשל במערכת בקרה חדשה. השאלות יבררו אילו מערכות דומות בדק, באילו כלים השתמש ואם נעזר באיש מקצוע מתאים. השאלה כמה שנים אתה מהנדס אינה עונה לבדה על ההתאמה למערכת. גם רשימת לקוחות מרשימה אינה תחליף לכך.

יש לבדוק אם חוות הדעת חורגת לתחום אחר: מומחה הנדסי עשוי לאמוד תיקון, אך מסקנה על אובדן רווחים דורשת תשתית נוספת. מבקשים לזהות איזה חלק הוא מסקנה מקצועית שלו, איזה חלק הועתק מנתוני הלקוח ואיזה חלק מחייב מומחיות אחרת.

הגדרת המומחה בתקנה 6 מבחינה בין הכרה בתחום לפי דין לבין ניסיון וידע כשאין הכרה כזאת. אין לייצר דרישת הסמכה שאינה קיימת. כאשר נדרש רישוי בתחום מסוים, בודקים אותו במדויק ומפרידים בין שאלת הכשירות לבין משקל הניסיון הרלוונטי.

אחרי שהגבול בורר, חוזרים לתוכן. ייתכן שמומחה שאינו מכיר מוצר מסוים הפעיל שיטה מתאימה ונעזר במידע מספק; ייתכן גם שהמסקנה חורגת מתשתיתו. הממצא המבוקש צריך לציין איזה חלק מחוות הדעת מושפע, ולא להסתכם באמירה שאינו ״מומחה אמיתי״.