תקציר פסק הדין
המערער, תושב רצועת עזה, תבע את מדינת ישראל בגין נזקי גוף שנגרמו לו מירי צה"ל. המדינה ביקשה לסלק את התביעה על הסף בהתבסס על סעיף 5ב(א)(1) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), הקובע פטור מאחריות לנזקים שנגרמו לתושבי שטח שהוכרז כשטח אויב. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה. בערעור לבית המשפט העליון נבחנה חוקתיות ההסדר. נקבע כי ההסדר עומד במבחני פסקת ההגבלה, וכי התכליות העומדות בבסיסו – מניעת סיוע לאויב והתאמת דיני הנזיקין למצבי מלחמה – הן ראויות ומצדיקות את הפגיעה בזכויות היסוד.
הרקע העובדתי
מערער מרצועת עזה נפגע מירי צה"ל סמוך לגדר המערכת והגיש תביעת נזיקין נגד המדינה. המדינה טענה לפטור מוחלט מאחריות מכוח חוק הנזיקים האזרחיים והכרזת הממשלה על עזה כשטח אויב. המערער טען כי החוק אינו חוקתי. בית המשפט העליון דחה את טענותיו וקבע כי החוק חוקתי בנסיבות העניין.
השאלה המשפטית
האם חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) המסיר אחריות המדינה בנזיקין כלפי תושבי שטח אויב הוא חוקתי?
הכרעת בית המשפט
הערעור נדחה. בית המשפט העליון קבע כי ההסדר חוקתי, שכן הוא עומד בתכלית ראויה ובתנאי המידתיות, תוך הכרה בכך שהפגיעה בזכויות היסוד מוגבלת נוכח מעמדו של המערער כתושב שטח אויב.
העיקרון המשפטי
חקיקה ראשית של הכנסת הפוטרת את המדינה מאחריות נזיקית כלפי תושבי שטח אויב עומדת במבחנים חוקתיים, בהינתן קשר הדוק בין הפעולה למצב העימות והתכליות של מניעת סיוע לאויב והתאמת דיני הנזיקין למלחמה.
המשמעות המעשית
תושבי רצועת עזה, שהוכרזה כשטח אויב, אינם יכולים להגיש תביעות נזיקין נגד מדינת ישראל בגין פעולות שבוצעו על-ידי כוחות הביטחון במסגרת העימות, שכן המדינה נהנית מפטור מוחלט מכוח החוק.
מידע נוסף
לפני נקיטת הליך אזרחי, יש לבדוק את המסמכים, מועדי ההתיישנות והסעדים האפשריים. אם התקבל כתב תביעה, חשוב לפעול בתוך המועד.