תקציר פסק הדין
התובע טען כי נפגע בעת הליכה באתר דתי כתוצאה מהיתקלות בהפרשי גובה בריצוף שנוצרו במהלך שיפוץ. הנתבעות (הווקף, המדינה והמועצה הדתית) והצדדים השלישיים כפרו בטענות בדבר קיומו של מפגע וערערו על גרסת התובע לאירוע. בית המשפט דחה את התביעה, לאחר שקבע כי התובע לא הוכיח את נסיבות התאונה ואת היותו של הריצוף 'מפגע' המקים אחריות בנזיקין. נקבע כי רחבות ציבור אינן משטח סטרילי, וכי אין להטיל אחריות בגין אי-סדירויות קלות המהוות חלק מהמציאות היום-יומית.
הרקע העובדתי
התובע הגיע לאתר קבר נביא זכריה באבו סנאן וטען כי נתקל ב'מדרגה' שנוצרה מאי-התאמה בגובה הריצוף, נפגע ושבר את מפרק הירך. לטענתו, השיפוץ במקום בוצע בצורה רשלנית. הנתבעות טענו כי התובע החליק בזמן שרץ, כי לא מדובר במפגע בטיחותי וכי התובע לא הביא עדים שראו את התאונה. בית המשפט בחן את העדויות ומצא סתירות בגרסת התובע, וכן ציין כי הוכח שמדובר בהפרשי גובה מזעריים שאינם מהווים סיכון חריג.
השאלה המשפטית
האם הוכחה התרשלות בגין מפגע במקרקעין והאם התובע עמד בנטל ההוכחה לגבי נסיבות התאונה?
הכרעת בית המשפט
התביעה נדחתה. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח קיומו של מפגע בטיחותי, לא הוכיח את נסיבות התאונה, והעדיף את גרסת הנתבעים לפיה מדובר בנפילה רגילה (ייתכן מהחלקה) שאינה מקימה חבות נזיקית.
העיקרון המשפטי
אחריות מחזיק במקרקעין בנזיקין אינה מוחלטת; רחבות ציבור אינן חייבות להיות משטח סטרילי ומאוזן מתמטית. הפרשי גבהים קלים וסבירים אינם נחשבים ל'מפגע' המטיל אחריות בנזיקין, שכן על מבקר להיזהר מסיכונים רגילים.
המשמעות המעשית
תביעות נזיקין בגין נפילות בשטחים ציבוריים עקב אי-סדירויות קלות בריצוף צפויות להיכשל בהעדר הוכחה למפגע ממשי וחריג שאינו מהווה חלק מהשחיקה הסבירה של המרחב הציבורי.
מידע נוסף
לפני נקיטת הליך אזרחי, יש לבדוק את המסמכים, מועדי ההתיישנות והסעדים האפשריים. אם התקבל כתב תביעה, חשוב לפעול בתוך המועד.