תצהיר הוא הצהרה כתובה שנחתמת ומאומתת כנדרש. הוא עשוי לשמש בהליך משפטי, אך עצם החתימה אינה הופכת כל משפט בו לנכון. צריך להבחין בין מה שהחותם ראה בעצמו, מה שקרא במסמך ומה ששמע מאדם אחר.

תרחיש לימודי: שיחה שהמצהיר לא שמע

בתרחיש בדוי, מנהלת כספים מצהירה שהנתבע קיבל הלוואה בנוכחותה. בדיקת תאריך תחילת עבודתה מגלה שהצטרפה לחברה לאחר ההעברה. היא ראתה רישום בנקאי ושמעה את תיאור ההתקשרות ממנהלה, אך לא נכחה באירוע. הבעיה אינה נפתרת בהחלפת ״בנוכחותי״ בביטוי עמום כמו ״כידוע לי״.

יש לתאר מה באמת בדקה, לזהות את מקור המידע ולבחון את הדרך להוכחת ההתקשרות. ייתכן שנדרש עד אחר, וייתכן שמסמך מתאים יסייע — אך אין להפוך את בעלת התפקיד לעדת ראייה באמצעות ניסוח. טעות שנמצאה לפני חתימה היא הזדמנות לתקן את התשתית, לא רק את המשפט.