מסמך אחד מתוארך ליום החתימה ואחר ליום המסירה. הפער אינו בהכרח סתירה. ציר זמן מסדר את האירועים, וטבלת סתירות משווה בין גרסאות. השימוש בשניהם עוזר להבין אם יש סתירה אמיתית ומה חשיבותה.

שתי טבלאות המחוברות זו לזו

ציר הזמן מסדר אירועים; טבלת הסתירות משווה גרסאות. אין להפוך כל פער כרונולוגי לסתירה. לכל אירוע יש מקור ולכל סתירה שתי אמירות שניתן להשוות ביניהן.

מזהה אחיד למסמכים מאפשר לחבר בין הטבלאות בלי להעתיק טקסט שוב ושוב. כאשר מתעדכן מועד, רושמים את מקור העדכון ולא מוחקים בשקט את ההערכה הקודמת.

דוגמה לעבודה מדויקת

לקוח זוכר ששלח הודעה לפני הפגישה, אך תאריך ההודעה מאוחר ממנה. בודקים אם הייתה הודעה קודמת, אם מדובר בהעברה