כשמציגים מסמך ואומרים ״כאן כתבת אחרת״, מי שקורא אחר כך את תיעוד הדיון עלול לא לדעת למה הכוונה. דיבור ברור, הפניה לעמוד וקצב סביר עוזרים לעקוב אחר החקירה יותר ממחווה דרמטית.

נוכחות שמשרתת הבנה

הטון צריך לאפשר לשמוע שאלה, להבין אותה ולרשום תשובה. דיבור חלש מדי מקשה כמו צעקה. עמידה, קשר עין ותנועות ידיים אינם תחליף לתוכן; מטרתם לסייע לתקשורת. אין נוסחה גופנית המבטיחה שכנוע.

יש להימנע מתגובות לעג או מהבעות המיועדות לקהל. גם כאשר העד מוסר תשובה מפתיעה, עורך הדין צריך להקשיב עד סופה. תגובה מוקדמת עלולה לגרום להחמצת הסתייגות או הודאה.