דילוג לתוכן הפרק
חזרה לתוכן העניינים

חלק: כלי החקירה • פרק 17

שאלות סגורות, שאלות פתוחות ודיוק לשוני

פתיחת פרק זה בתצוגת דפדוף
זמן קריאה משוער: 4 דקות

״קיבלת את המכתב, קראת אותו ואישרת את המחיר?״ נראית שאלה קצרה, אבל היא כוללת שלוש שאלות שונות. אם העד עונה ״לא״, לא ברור למה התכוון. ניסוח טוב מבקש בכל פעם עובדה שאפשר להבין ולהשיב עליה.

תוכן הפרק
  1. ארבע הנחות במשפט אחד
  2. שאלה סגורה או פתוחה — לפי התכלית
  3. הגבולות שמילה אחת משנה
  4. מעובדה אל בדיקה שאפשר לבחון
  5. מבחן הקריאה בקול

ארבע הנחות במשפט אחד

שאלה כמו ידעת שהמוצר פגום ובכל זאת חייבת את הלקוח בלי להודיע לו כוללת לפחות ארבע הנחות: קיום פגם, ידיעה, חיוב והעדר הודעה. תשובת לא אינה מגלה איזו הנחה מוכחשת. פירוק השאלה אינו עניין סגנוני בלבד; הוא תנאי להבנת התשובה ולשימוש בה בהמשך.

בתרגיל בדוי מפרקים את המשפט לשאלות על מועד קבלת דו״ח הבדיקה, מה שנכתב בו, מועד הוצאת החשבונית וההודעות שנשלחו. אם העד מאשר את קבלת הדו״ח אך אומר שלא קרא אותו, אין לרשום שהודה בידיעה. נדרשת בדיקה נוספת של תפקידו, פעולותיו והראיות הנוגעות לקריאה.

שאלה סגורה או פתוחה — לפי התכלית

שאלה סגורה מועילה לקיבוע פרט ברור. שאלה פתוחה עשויה להועיל כאשר חסר מידע או כשצריך להבין הסבר. הבחירה תלויה במטרה ובסיכון: הזמנה לספר את כל הסיפור יכולה לפתוח נושאים חדשים, אך חסימה של כל הסבר עלולה להשאיר תשובה מטעה. גם בחקירה נגדית יש להקשיב לסייג אמיתי.

שאלה סגורה מסייעת לברר עובדה תחומה, אך אינה פוטרת מבסיס עובדתי. שאלה פתוחה מאפשרת לעד להסביר או לחשוף את דרך מחשבתו. בחקירה נגדית יש מקום לשתיהן, בהתאם ליעד. השאלה מי נכח בפגישה פתוחה אך ממוקדת; השאלה ספר לבית המשפט מה קרה לאורך כל הפרויקט רחבה בהרבה.

בחקירה ראשית ובחקירה נגדית חלים שיקולי ניסוח ומסגרת דיונית שאינם זהים, והניהול נתון לבית המשפט. אין להפוך עצה טקטית כמו הימנעות משאלת ״למה״ לכלל משפטי. לעיתים ההסבר עצמו הוא המידע שחסר, ולעיתים הוא פותח נושא שאין בו צורך.

הגבולות שמילה אחת משנה

מילים כגון תמיד, מעולם, כולם ורק דורשות תשומת לב. עד עשוי לאשר שלא היה נוכח בכל הבדיקות בלי לאשר שלא נכח בבדיקה הרלוונטית. יש לתחום זמן, פעולה ואנשים. גם שלילה כפולה עלולה להפוך תשובה עמומה לראיה מדומה.

במספרים מציינים יחידה: שקלים, אחוזים, ימים או פריטים. אם במסמך מופיע סכום לפני מס ובשאלה סכום כולל, מציינים את ההבדל. אין להציג פער חשבוני שנובע מבסיס שונה כסתירה באמינות.

מעובדה אל בדיקה שאפשר לבחון

הנוסח אתה מסכים שלא באמת בדקת כלום מניח מסקנה עמומה. אפשר להחליפו בסדרה: באיזה תאריך בדקת; איזה רכיב הפעלת; כמה זמן נמשכה הבדיקה; היכן נרשמה התוצאה. לאחר מכן ניתן לבחון אם הבדיקה עונה לשאלה המקצועית שבמחלוקת.

מנהל מאשר שלא שלח דוא״ל, אך מסביר שמסר הודעה בטלפון. החוקר אינו רשאי לסכם שלא הייתה הודעה. המחלוקת הבאה היא מתי התקיימה השיחה, עם מי והאם יש לה חיזוק.

המשך השאלות צריך לשמור על ההבחנה: באיזה יום התקיימה השיחה, מי השתתף ומה נאמר בה. אם יש רישום, בודקים מי ערך אותו ומתי. העדר דוא״ל אינו מוכיח העדר הודעה, כשם שקיומה של שיחה אינו מוכיח את תוכנה.

מבחן הקריאה בקול

לפני הדיון קוראים את השאלות בקול ומסמנים שלילות כפולות, זמנים מעורבבים ומונחים מקצועיים לא מוסברים. אם צריך להסביר לעמית מה בעצם התכוונתם לשאול, העד ובית המשפט עלולים להתקשות גם הם. דיוק לשוני מפחית מחלוקות מיותרות על משמעות התשובה.

המשפט 'לא בדקת, לא התרעת והסתרת' מכיל שלוש טענות ומסקנה ערכית. פצלו אותו. הבחינו בין 'לא עשית' לבין 'אין תיעוד שעשית', ובין 'כלל לא' לבין 'לא באותו ביקור'. לאחר תשובה מסויגת, בררו את הסייג במקום להתווכח על המילה 'כן'.

לאחר תשובה מסויגת חוזרים אל העובדה שבמחלוקת. הפרוטוקול הוא התיעוד הרשמי של הדיון. אין צורך לכפות ״כן״ או ״לא״ כאשר שתי האפשרויות, ללא ההסבר, מטעות. הפרוטוקול צריך לאפשר לקורא שלא נכח באולם להבין גם את השאלה וגם את גבול התשובה.

רשימת בדיקה לפרק

  1. 1סמנו מילים מוחלטות.
  2. 2פצלו שאלות מורכבות.
  3. 3התאימו את השפה לעד.
  4. 4כתבו שאלה חלופית לסייג צפוי.

גבול מקצועי ואתי

שאלה מובילה אינה היתר למסור עובדה שאין לה בסיס או לצטט מסמך באופן שגוי.

דוגמה לימודית בדויה — אינה פסק דין ואינה תיק לקוח

תרחיש וניתוח מעשי

מנהל מאשר שלא שלח דוא״ל, אך מסביר שמסר הודעה בטלפון. החוקר אינו רשאי לסכם שלא הייתה הודעה. המחלוקת הבאה היא מתי התקיימה השיחה, עם מי והאם יש לה חיזוק.

שאלות עבודה וחקירה לדוגמה

  1. שלחת דוא״ל באותו יום?
  2. למי התקשרת?
  3. מהו הרישום הראשון של השיחה?

יש להתאים את הניסוח למקור הידיעה, לראיות ולהחלטות בתיק.

מקורות והפניות לעיון

הקישורים לחקיקה מפנים לנוסחים במאגר ויקיטקסט. לעניין הנוסח המחייב יש לעיין בפרסום הרשמי ובהוראות התחולה.

הספר נועד לעיון ולהדרכה מקצועית ואינו תחליף לייעוץ משפטי בנסיבותיו של מקרה מסוים. יישום האמור בו מחייב עיון בדין החל ובהחלטות בית המשפט.